בלב בנגלדש, זוג צעיר מוצא מקלט בשדות הסוכר העצומים. גופם, סמוק מתשוקה, לא יכול לעמוד בפני הפיתוי של האוויר הפתוח. הם הומואים, ואהבתם מתוקה כמו היבולים המקיפים אותם. גופם משתלב, גניחותיהם מהדהדות דרך השדה הריק. הצעיר יותר, ילד דק עם זיק שובב בעיניים, לוקח את ההובלה. בן זוגו, גבר מעט מבוגר עם גוף קשה כמו הקיין הסוכר, עוקב אחר כל פקודה שלו. גופם נע בקצב, תשוקתם מורגשת. האוויר סמיך מתאוותם, גניחותיהם מתגברות עם כל דחיפה. גופם נוצץ מזיעה, עורם סמוק מעונג. זה המקדש שלהם, מגרש המשחקים שלהם, המקלט שלהם מעולם שלא מבין אותם. ובתחום הזה, הם חופשיים להיות מי שהם, חופשיים לאהוב את מי שהם רוצים. זה הסיפור שלהם, הרגע שלהם, ההנאה שלהם. זה שדה קני הסוכר שלהם.